إنجيل يوحنا 2
"وفي اليوم الثالث كان عرس في قانا الجليل وكانت أم يسوع هناك. ودعي أيضًا يسوع وتلاميذه إلى العرس. ولما فرغت الخمر قالت أم يسوع له ليس لهم خمر. قال لها يسوع ما لي ولك يا امرأة لم تأت ساعتي بعد. قالت أمه للخدام مهما قال لكم فافعلوه. وكانت ستة أجران من حجارة موضوعة هناك حسب تطهير اليهود يسع كل واحد مطرين أو ثلاثة. قال لهم يسوع أملأوا الأجران ماء فملأوها إلى فوق. ثم قال لهم استقوا الآن وقدموا إلى رئيس المتكأ فقدموا. فلما ذاق رئيس المتكأ الماء المتحول خمرًا ولم يكن يعلم من أين هي لكن الخدام الذين كانوا قد استقوا الماء علموا دعا رئيس المتكأ العريس. وقال له كل إنسان إنما يضع الخمر الجيدة أولًا ومتى سكروا فحينئذ الدون أما أنت فقد أبقيت الخمر الجيدة إلى الآن. هذه بداية الآيات فعلها يسوع في قانا الجليل واظهر مجده فآمن به تلاميذه
********************
التجلي باللغة اليونانية μετεμορφώθη تعني "تحول"، "تغيّر". ويدل الفعل على تحوّل روحي (روم 12/2). وهذا التحول أثّر في وجه يسوع (متى 17/ 2) ولوقا 9/ 29) وفي ثيابه (متى17/2 مرقس 9/3 لوقا 9/29). وأما مكان التجلي فهو "جبل عال". كان الجبل يرتبط دائماً بالاقتراب إلى الله والاستعداد لسماع أقواله، فقد ظهر الله لكل من موسى (خروج 24/12-18)، وإيليا (املوك 19/ 8-18) على جبال. لجبل التجلي دلالة لاهوتية أكثر منها جغرافية، فهو مكان للوحي (أشعيا 2/2-3). على صعيد الحواس، إن نور الشمس هو الأقوى في الطبيعة، وأما على صعيد الروح، فإن التلاميذ رأوا خلال فترة وجيزة بهاء أقوى، بهاء مجد يسوع الإلهي الذي ينير كل تاريخ الخلاص. في الرؤى اليهودية ترمز الثياب المتلألئة إلى المجد السماوي (رؤية 3 /4 و4/4). ويقول العلاّمة ماكسيموس أن "الثياب التي أضحت بيضاء ترمز إلى كلمات الكتاب المقدس التي كادت تصبح واضحة وشفافة ونيرة" (PG 91, 1128). فقد كان التجلي إعلاناً خاصاً عن ألوهية يسوع لثلاثة من تلاميذه، كما كان تأكيداً من الله لكل ما فعله يسوع ولكل ما كان على وشك أن يفعله من آلامه وموته وقيامته وصعوده إلى السماء وإرساله الروح القدس
وإلى جانب يسوع المتجلي يقول الإنجيل أن، "موسى وإيليا قد ظهرا لهم يتحدثان معه" (متى 17، 3). يظهر موسى وإيليا هنا بمظهر الشاهدين للعهد ويمثل موسى الشريعة وتنبأ عن مجي نبي عظيم (تثنية الإشتراع 18/ 15-19)، وإيليا يمثل الأنبياء الذين تنبأوا عن مجي المسيح (ملاخي 4/ 5،6). وكان ظهورهما مع يسوع ليس تأييداً لرسالته السماوية بصفته المسيح لإتمام شريعة الله وأقوال أنبياء الله ووعودهم فحسب إنما تأكيد انه هو ابن الله. والجدير بالذكر أن "موسى" وإيليا "يتمتعان" بالمجد، لأنهما اُشركا في عمل الله (خروج 34/29 و 2 قور 3/7-11) وعادا إليه بطريقة غامضة (تثنية 34/5-6 و2 ملوك 2/11-12). يسوع يتمتع بهذا المجد في هذه الأرض قبل قيامته (لوقا 9/32). وسيوهب "المجد" لجميع الذين سيُقبلون في العالم الآتي (1 تسالونيقي 2/12
********************************************************************
وادي شعين
נחל ברק בן אבינועם - הר דבורה - איכסל
אזור נצרת עילית-בקעת כסולות, מפה 3 - גליל תחתון, העמקים והגלבוע.
דרגת קושי: רגיל.
אורך המסלול: כ - 4 ק"מ.
סימון: אדום 3265.
הגבלת גיל: בחורף כתות ו' ומעלה, בזמן שאין זרימה בנחל - כיתה ד' ומעלה
תאור כללי:
המסלול נחלק לשני קטעים, חלקו העליון ראה תאור מסלול נחל ברק בן אבינועם: עין מאהל - הר דבורה.
תחילת המסלול בחניון שלמרגלות הר דבורה. המסלול יורד דרומה באפיק הצר והעמוק של נחל ברק בן אבינועם הנמצא בין הר כסולות להר דבורה (אורך האפיק כ-2 ק"מ) ומסתיים בבקעת כסולות בכביש המקשר את הישובים דבוריה עם אכסל. במוצא הנחל המסלול פונה מערבה בשטח מישורי עד לכפר איכסל . לאורך המסלול באפיק ובדפנותיו, צמחיה צפופה וחורש טבעי הכולל אלון מצוי, אלה, לבנה ואלת המסטיק. הנחל אכזב ומים זורמים בו רק בעונת הגשמים. המסלול בנחל מוצל כולו וחשוף בבקעת כסולות.
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול ברמת קושי בינונית, המשלב הליכה בשביל צר ובו מכשולי סלע בתוך אפיק הנחל. המסלול מוצל, יפה, תלול ומצוקי. מומלץ להליכה מהר דבורה לכפר איכסאל. ניתן לשלב עם חלקו העליון של הנחל או עם מסלול הר דבורה. (ראה בנפרד).
נוף, טבע ונקודות חן:
הגעה למסלול מתוך נצרת עלית לכיוון יער צ'רצ'יל בדרך נוף יפיפיה ומיוערת, הר כסולות והר דבורה. תצפית יפה ומרהיבה ממרפסת תצפית ביער צ'רצ'יל (לפני הכניסה למסלול) על עמק יזרעאל, בקעת כסולות, הרי התבור והגלבוע. נחל מצוקי ויפה. באביב האזור טובל בפריחה לכל סוגיה: כלניות, צבעונים, סחלבים ועוד מינים רבים של פרחים.
יעל מראה לברק את סיסרא המת. הדפס הנמצא ברשות ספריית אוניברסיטת אוקלהומה
בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הוא דמות מקראית, מנהיג צבאי שנזכר בספר שופטים (פרקים ד' – ה') ומי שפעל יחד עם דבורה הנביאה. מוצאו היה מן העיר קדש נפתלי שבשבט נפתלי. אין התנ"ך מכתיר את ברק בתואר שופט, ונראה שתפקידו היה צבאי ומוגבל (במונחי ימים אלו - ברק היה קצין המבצעים של דבורה הנביאה שנשארה מפקדת הצבא). דעה רווחת בפרשנות המסורתית היא שברק היה בעלה של דבורה (דבורה הייתה "אשת לפידות", וקיים דמיון תוכני בין המילים "לפידות" ו"ברק"), אולם אין לכך סימוכין במקרא עצמו.
דבורה הזמינה את ברק לעמוד בראש צבא שבטי נפתלי וזבולון היוצא למלחמה בסיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען. אולם ברק סירב לצאת להילחם בלעדיה. דבורה נענתה לבקשתו שתחבור אליו, אולם השיבה לו באופן עוקצני כי "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא".
צבאו שמנה לפי המקרא עשרת אלפים איש, נערך בהר תבור, הביס את סיסרא באזור נחל קישון. לפי מה שמספר יוסף בן מתתיהו, סייעו לו גשם זלעפות וסערה גדולה שהתחוללה [למעשה זה מפורש בשירת דבורה: "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" (שופטים, ה', כ"א). הסערה הפריעה לכנענים יותר שכן היא באה כנגד פניהם. כאשר נטש סיסרא את מרכבתו ונמלט ברגליו, הרגה אותו בעורמה יעל אשת חבר הקיני. לאחר מכן היא יצאה לקראת ברק והודיעה לו שאויבו מת.
יוסף בן מתתיהו מוסיף על מה שלגביו מקצר המקרא. הוא מספר שברק הצליח להרוג את המלך יבין עצמו בחצור. אחרי ניצחונו החריב את העיר הכנענית והיה למצביאם של ישראל במשך ארבעים שנה לצד דבורה השופטת.
בעקבות הניצחון, הושרה השירה הקרויה "שירת דבורה" (שופטים, ה') בדומה לשירה שהושרה לאחר הניצחון על המצרים בים סוף. שירה זו, אינה מתארת את הניצחון המופלא בלבד אלא גם באה בחשבון עם השבטים שלא השתתפו במלחמה: ראובן, מנשה, דן אשר, ולבסוף מתארת את אכזריות האויבים. בשירת דבורה נאמר כי הושרה על ידי דבורה וברק יחד, ונראה שהכוונה היא שדבורה שרה וברק וחייליו השתתפו עימה בשירה.
על פי תרגום הפשיטתא נאמר בשירה:"קום ברק ושבה שוביך" (ולא שביך), והיו שניסו להסיק מכך שברק עצמו היה שבוי בזמן מן הזמנים ורצה לנקום על כך.
לפי תרגום השבעים, כאשר שמואל מתאר את קורות העם (שמואל א', י"ב, י"א) ואומר:"וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד אויבכם", הוא מתכוון בשם "בדן" לברק, שכן היה מקובל להשתמש לגבי אישים מסוימים בכינוי שהתקבל על שם אופיים או על שם מעשה ייחודי להם.
על שמו של ברק בן אבינעם נקרא נחל ברק בן אבינעם בגליל התחתון (להבדיל מנחל ברק שבערבה התיכונה), מושב ברק בחבל תענך שבעמק יזרעאל, יישוב קהילתי בשם אחוזת ברק בעמק יזרעאל וגדוד בחטיבת גולני.
