http://www.palestineremembered.com/Tulkarm/Wadi-al-Hawarith/Picture94013.html
http://www.palestineremembered.com/Tulkarm/Wadi-al-Hawarith/Picture94015.html
بداية المسار
الرتم الصحراوي רותם המדבר
"النهر"
عند بداية المسار
شجرة تين حتى اليوم 187.01.2015 لم تسقط اوراقها
بالقرب من جسر السلاحف الرخوة
بالقرب من جسر السلاحف الرخوة
بالقرب من جسر السلاحف الرخوة
بالقرب من جسر السلاحف الرخوة
خربة سمارة
الطريق موحلة
نبات السمار
نهاية المسار بالقرب من مصب النهر
شارع رقم 4
גן לאומי נחל אלכסנדר - חוף בית ינאי
נחל אלכסנדר הוא אחד הנחלים החשובים והיפים באזור השרון. לפני שהוא נשפך לים, סמוך לחוף בית ינאי, מלווה את הנחל פארק רחב ידיים, משופע בערכי נוף וטבע: דיונות חול, חורשות אקליפטוסים, שטחי פיקניק ושרידי פעילות אנושית מהעבר.
מוקדי העניין המרכזיים | תעודת זהות | פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום | חי | צומח | ארכיאולוגיה | היסטוריה |גאולוגיה | הידרולוגיה
• תוואי נחל אלכסנדר
• חורבת סמרה
• שפך נחל אלכסנדר
• חוף בית ינאי
פירוט
אוכלוסיית הצבים הרכים – במי נחל אלכסנדר חיה אוכלוסיית הצבים הרכים הגדולה בארץ. הצב הרך חי במים מתוקים, בביצות ובנחלים רדודים. בעבר היה הצב נפוץ בנחלי החוף בארץ, אך בעשורים האחרונים קטנה האוכלוסייה ונעשים מאמצים לעידוד הרבייה שלה. בגן הלאומי נחל אלכסנדר אפשר לצפות בצבים הרכים ב"גשר הצבים".
תוואי נחל אלכסנדר – יובליו של הנחל מתחילים באזור שכם, והנחל זורם לאורך 32 ק"מ ונשפך לים מצפון לחוף בית ינאי. עד לפני כמה שנים היה הנחל מזוהם מאוד, אך לאחר שזכה לטיפול מקיף של ניקוי ושיקום, הוא היום פנינה של טבע, במימיו הנקיים חיים בעלי חיים רבים ובגדותיו צומחת צמחייה עשירה.
חורבת סמרה – בלב הגן הלאומי נחל אלכסנדר ניצבת גבעת כורכר, ובראשה שרידי מבנה מסוף המאה ה-19. המקום שימש, כנראה, תחנת מכס של השלטון העות'מאני, ואפשר לראות כאן קמרונות האופייניים לאדריכלות הטורקית. בעקבות כריית כורכר בתקופות קדומות, נוצרו במדרון הדרומי של גבעת הכורכר מערות, ובחורף ובאביב שופע אזור הגבעה בפריחה מרהיבה.
שפך נחל אלכסנדר – נקודת השפך של הנחל אל הים נמצאת מצפון לחוף בית ינאי. בנקודה זו היה במאה ה-19 נמל קטן ששימש למסחר באבטיחים. בתקופת המנדט שימש הנמל לקליטת אניות מעפילים, ובשנת 1948 עגנה בו האנייה אלטלנה שהובילה נשק בשביל האצ"ל אך נאלצה להמשיך לחופי תל אביב.
חוף בית ינאי – זהו אחד החופים היפים והמטופחים בארץ, והוא מושך אליו רבבות נופשים בכל שנה. בחוף שירותי הצלה, מרחבים, סוכות צל לרווחת הרוחצים, אזור שירותים ומקלחות, וכן מתחם קמפינג המופרד משטח החוף המוכרז.
תצפיות נוף
• תצפית ההעפלה
• חורבת סמרה – שרידי מבנה מסוף המאה ה-19 שנותרו על גבעת כורכר גבוהה. מהגבעה תצפית נפלאה אל רצועת החוף והים במערב, ועל הפארק המוריק ממזרח.
סטטוס – הגן הלאומי נחל אלכסנדר הוכרז גן לאומי בשנת 1982.
הסיבות להכרזה – השמורה משמרת נופים מגוונים של תוואי נחל, חוף פראי, דיונות חוליות ורכסי כורכר, אך גם של אוכלוסייה ייחודית של צב רך וצמחייה אופיינית לכמה בתי גידול.
מיקום בארץ – נחל אלכסנדר זורם בלב השרון דרך עמק חפר ונשפך לים מדרום למכמורת.
• ניטור אוכלוסיית הצבים הרכים – ממשק לעידוד הרבייה של הצבים הרכים, הכולל הכנת משטח להטלה, איתור הקינים ומיגונם, וכן תיעוד ומעקב.
• פעילות מתמשכת למיגור מינים פולשים של צמחים הגדלים בשטחי הגן הלאומי, ובהם האמברוזיה, השיטה המכחילה וטיונית החולות. הפעילות כוללת כריתה ועקירה של הצמחים ופינויים מהשטח.
• חוף רחצה מוכרז – טיפוח המקום לרווחת הנופשים. בחוף מגוון שירותים לרווחת הרוחצים, ובהם סככות צל, מסעדה, קיוסק, וכן שירותים ומלתחות. כמו כן, נאכף האיסור על הבערת אש ומטרדי רעש, ונעשים מאמצים לשמירת החוף במצב טבעי ככל האפשר.
• חניון הלילה בחוף בית ינאי – חניון הלילה פועל לצד חוף הרחצה המוכרז, אך מופרד ממנו, ואפשר להקים בו אוהלים.
• נאמני נחל אלכסנדר – מנהלת הנחל, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית עמק חפר הקימו גוף מתנדבים העוסק בחינוך והסברה לשמירה על הנחל. המתנדבים מסייעים לרשות בפעילות ממשק הצב הרך ובפעולות נוספות לשמירה על הטבע.
בנחל אלכסנדר ובאזור החוף שבו הוא נשפך לים חיות שתי אוכלוסיות של צבים מיוחדים. בנחל חיים הצבים הרכים ובחוף – צבי הים הירוקים והצבי הים החומים העולים אל החוף כדי להטיל את ביציהם בחול. שתי האוכלוסיות הן אוכלוסיות בסכנת הכחדה, ונעשים מאמצים רבים לאושש אותם. אבל לא רק צבים נהנים מאיכויותיו של הנחל ומסביבתו. בנחל חיים מגוון דגים שקשה לראותם, ולעומתם, את הנוּטרייה, מין של מכרסם, אפשר לראות שטה במי הנחל משחרת למזון. הנוטרייה נחשבת מין פולש, והיא גורמת נזקים לגדות הנחל ולשטחי החקלאות. מלבדה יש בסביבות הגן הלאומי גם יונקים אחרים, ובהם נמיות ומכרסמים קטנים. במרחב האווירי עפות ציפורי מים, שלדגים, אנפות ואנפיות, וגם ציפורי שיר ודורסים. חוף הים מאופיין בעיקר בעופות מים, ובחול חיים זוחלים ויונקים קטנים.
הצמחייה הבולטת לאורך הנחל היא צמחיית גדות. בשולי הנחל חיים בצוותא קנה מצוי, סוף מצוי ופטל קדוש, האופייניים לגדות נחלים. לאורך הנחל, ובעיקר בתחומי הגן הלאומי נחל אלכסנדר, מתקיימת השבה של צמחים בסכנת הכחדה אל הטבע, ובהם המינים חוּמעת האוירון, סוּף הקָרין ואירוס הארגמן.
הדיונות ורכס הכורכר הסמוכים לחוף הם בית גידול לצמחיית חוף ייחודית. על הכורכר בולט הקריתמון הימי, ולדיונות אופייניות חבצלת החוף החיננית, לפופית החוף והלבנונית הימית.
בשטחי הגן הלאומי התרבו מיני צמחים שאינם מקומיים בישראל, ולכן נחשבים "פולשים", ובהם האמברוזיה, השיטה המכחילה וטיונית החולות. בשל פגיעתם של המינים הפולשים במינים המקומיים, נעשית ברשות פעולה מתמשכת למיגורם, ובכללה כריתה ועקירה שלהם. את החומר הכרות גורסים לשימוש חוזר בחיפוי הקרקע, ובשטחים שנפתחו עוקבים אחר נביטות מחודשות, עוקרים אותן, ונוטעים בהם עצים מקומיים או זורעים פרחי בר, כדי לשמור על רצף של צומח ארץ-ישראלי.
נחל אלכסנדר הוא נחל שטפוני, והוא מושפע מאירועי גשם גדולים. בעבר היה אפיקו של הנחל צר מלהכיל את המים הרבים שזרמו בו, ולכן הם גלשו אל שוליהם ויצרו ביצות גדולות. כאשר החלה ההתיישבות היהודית באזור עמק חפר, פעלו המתיישבים לניקוז הביצות. אחת הפעולות החשובות הייתה הרחבת אפיק הנחל, והיא סייעה להקטנת הנזקים. שנים אחר כך, כאשר שוקם הנחל ונוקה, הועמק האפיק והורחב עוד כדי למנוע השפעות שטפוניות עתידיות.
קרבתו של הנחל אל קו החוף הפכה את אזור השפך לנקודת מפתח. במאה ה-19 פעל במקום נמל שנקרא אז בערבית "מינת אבו זבורה". תחנת המכס של המזח עמדה מעט מזרחה משם, בחורבת סמרה הנמצאת היום בשטח הגן הלאומי נחל אלכסנדר. מהנמל שולחו אבטיחים לשווקים בלבנון ובמצרים, אך עם הפעלת מסילת הברזל בתום מלחמת העולם הראשונה, הופסקה פעילותו. גם בתקופת המנדט נעשה שימוש במקום – בשנות ה-30 של המאה ה-20, במהלך המרד הערבי שפרץ בארץ, החליט היישוב העברי להקים נמל חלופי לנמל יפו וממנו לייצא הדרים ולייבא דשנים. שלטונות המנדט אישרו את התכנית והמזח נבנה, אולם למעשה הוא נועד לסייע לאניות המעפילים. אניות מעפילים הגיעו את החוף הזה, והעולים החדשים נקלטו בחוף והוברחו ממנו הלאה.
אחד האירועים הזכורים ביותר הוא עגינתה בחוף של האנייה אלטלנה, ביוני 1948, הספינה שהובילה ציוד צבאי ונשק בשביל האצ"ל ולא הספיקה לפרוק את תכולתה, ומשסערו הרוחות במקום החלו חילופי אש בין אנשיה לכוח צה"ל. בסופו של דבר, נאלצה אלטלנה להפליג משם לחופי תל אביב, ושם נתן בן גוריון הוראה להטביעה, והיא טובעה לעיני המוני אזרחים.
למרות תפקידו החשוב של הנחל בהיסטוריה של המקום, אין באזור ממצאים ארכיאולוגים רבים. בתל מכמורת נמצאו שרידיו של יישוב עתיק ששכן סמוך למפרץ טבעי קטן. הנמל של תל מכמורת פעל לפני יותר מ-3,300 שנה, ולצדו נמצאו שרידים גם מתקופות מאוחרות יותר (כנראה של מצודה). נוסף על כך התגלו כאן שרידים של שתי ברכות דגים מלאכותיות, והם מעידים על חקלאות ימית באזור.
אזור החוף מאופיין ברכסי כורכר ובדיונות חוליות. רכסי הכורכר נוצרו בתהליך ארוך של מיליוני שנים, שבמהלכם רובדו שכבות החול זו על זו, ובתוספת מינרלים מהים הפכו לסלע אנדמי. מעט מאוד רכסי כורכר נותרו היום בקו החוף של ישראל, ובכמה מהם ניטשים מאבקים למניעת בנייה ופיתוח. הדיונות הנוצרות מהסעת החול המגיע בדרך הים, נעצרות לרוב על ידי כבישים מעשה ידי אדם, וכך נמנע הרצף הטבעי שלהם מזרחה. הדיונות, וגם רכסי הכורכר, הם בתי גידול ייחודיים לחי ולצומח, ופגיעה בהם פוגעת פגיעה ישירה בחי והצומח בהם.
אגן הניקוז של נחל אלכסנדר משתרע על פני שטח של כ-550 קמ"ר. הוא מתחיל במדרונות השומרון המערביים וגולש דרך לב השרון לאורך 32 ק"מ עד לים. באזור הגשום שבו נמצא הנחל היו לא אחת שיטפונות, והם גלשו וגאו וגרמו להצפות סביב הנחל והיקוות ביצות גדולות. כאמור, הביצות נוקזו בראשית ההתיישבות היהודית באזור בשנות ה-30 של המאה ה-20, הנחל הורחב בשנית בשנות ה-60, ובעת האחרונה, בשנות ה-90, נוקה וטופל טיפול יסודי. בקרבת הנחל נותרו עדיין נביעות קטנות, שריד לביצות ההן, ומימיהן זורמים בתעלות קטנות אל אפיק הנחל.
כיצד להגיע:
לחוף הים
סמוך לכביש החוף (מספר 2) כ- 15 דקות מנתניה. עליה דרך מחלף ינאי ופנייה לכיוון מערב. בצומת T ימינה ומייד ימינה.
לחורשת סמארה
א. כביש מספר 2. עליה למחלף ינאי ופנייה מערבה (לים), בצומת T ממשיכים צפונה (ימינה) פחות מקילומטר. שלט חום "נחל אלכסנדר" מסמן פניה שמאלה לים. ממשיכים בדרך העפר מתחת לגשר לכיוון מזרח בסמוך לנחל.
ב. הגעה מגשר הצבים. הגעה מכביש 4. בצומת חפר פונים לכפר ויתקין. לאחר כקילומטר נוסעים בכיכר עם השילוט המכווין ל"פארק צבי הנחל". חוצים את הנחל בגשר, ממשיכים עוד מעט ישר לכיוון צפונה ופונים מערבה לחורשת סמארה
מה יש עוד ? שולחנות פיקניק, שירותי הצלה ומקלחות בעונת הרחצה, מסעדות,
עונת רחצה 2014 פתיחה 10/4/14
שעות פעילות סוכת ההצלה :
אפריל: א'-ו' 17:00-8:00 שבת 17:00-7:00
מאי : א'-ו 18:00-8:00 שבת 18:00-7:00
יוני-אוגוסט: א'-ו' 19:00-8:00 שבת 19:00-7:00
ספטמבר: א'-ו' 18:00-8:00 שבת 18:00-7:00
אוקטובר: א'-ו' 17:00-8:00 שבת 17:00-7:00
דרכי התקשרות:
טלפון/פקס: 09-8666230
דמי חנייה:
בחוף מופעלת חנייה ממוחשבת - גבייה במשך כל שעות היממה
יש לקחת כרטיס בכניסה לחוף ולשלם במכונות התשלום בזמנכם הפנוי ולפני היציאה.
ימי חול א'-ו': רכב פרטי: 18 ₪, מיניבוס: 59 ₪, אוטובוס: 118 ₪.
שבת וחג: רכב פרטי: 26 ₪, מיניבוס: 71 ₪, אוטובוס: 130 ₪.
50% הנחה למנויי רשות הטבע והגנים
ניתן לרכוש מינוי בחנות הממכר הירוקה של רשות הטבע והגנים(צמוד למרפאת החוף).
מינוי חוף 380 ₪
מינוי חוף תושב עמק חפר: 260 ₪
מנויי מטמון: יש להכניס את מנוי המטמון במנפיק בשערי החוף, להמתין (לא ללחוץ על כלום) כשלוש שניות עד לקבלת כרטיס חנייה אוטומטי שייפלט מהמנפיק כבר בהנחה של 50% , כל מה שנשאר זה לשלם במכונות התשלום.
לינה בחניון הלילה תיחשב ע"פ מספר ימי החנייה שלכם
(משך השהייה המותרת – עד שישה לילות)
לילה אחד של יום חול 36 ₪ לרכב.
לילה אחד של יום שישי או ערב חג 44 ₪ לרכב .
רכבים עם קרוואנים נגררים יחויבו בתשלום חנייה גם עבור הקרוואן (תשלום כפול)
חניית קרוואנים מותרת רק במתחם חניון הלילה.
את התשלום יש לבצע במשרדי החוף ביום ההגעה.
זכאות להנחות או פטור תינתן רק לרכב אבל לא לקרוואן אשר יחויב בתעריף מלא.
הוראות כניסה לחוף/לחניון הלילה:
• חל איסור מוחלט על הכנסת גנרטורים תאורות ומערכות שמע מכל סוג שהוא לחוף
• חל איסור מוחלט על הכנסת כלבים, הקנס הוא 1000 ₪.
• אין שימוש/חיבור בחשמל
כניסת כלבים:
לחוף הרחצה - אסורה
נגישות לבעלי מוגבלויות:
בחוף בית ינאי קיימת הנגשה לבעלי מוגבלויות.
נחל אלכסנדר הוא אחד הנחלים החשובים והיפים באזור השרון. לפני שהוא נשפך לים, סמוך לחוף בית ינאי, מלווה את הנחל פארק רחב ידיים, משופע בערכי נוף וטבע: דיונות חול, חורשות אקליפטוסים, שטחי פיקניק ושרידי פעילות אנושית מהעבר.
מוקדי העניין המרכזיים | תעודת זהות | פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום | חי | צומח | ארכיאולוגיה | היסטוריה |גאולוגיה | הידרולוגיה
חורבת סמרה – בלב הגן הלאומי נחל אלכסנדר ניצבת גבעת כורכר, ובראשה שרידי מבנה מסוף המאה ה-19. המקום שימש, כנראה, תחנת מכס של השלטון העות'מאני, ואפשר לראות כאן קמרונות האופייניים לאדריכלות הטורקית. בעקבות כריית כורכר בתקופות קדומות, נוצרו במדרון הדרומי של גבעת הכורכר מערות, ובחורף ובאביב שופע אזור הגבעה בפריחה מרהיבה.
שפך נחל אלכסנדר – נקודת השפך של הנחל אל הים נמצאת מצפון לחוף בית ינאי. בנקודה זו היה במאה ה-19 נמל קטן ששימש למסחר באבטיחים. בתקופת המנדט שימש הנמל לקליטת אניות מעפילים, ובשנת 1948 עגנה בו האנייה אלטלנה שהובילה נשק בשביל האצ"ל אך נאלצה להמשיך לחופי תל אביב.
חוף בית ינאי – זהו אחד החופים היפים והמטופחים בארץ, והוא מושך אליו רבבות נופשים בכל שנה. בחוף שירותי הצלה, מרחבים, סוכות צל לרווחת הרוחצים, אזור שירותים ומקלחות, וכן מתחם קמפינג המופרד משטח החוף המוכרז.
• חורבת סמרה – שרידי מבנה מסוף המאה ה-19 שנותרו על גבעת כורכר גבוהה. מהגבעה תצפית נפלאה אל רצועת החוף והים במערב, ועל הפארק המוריק ממזרח.
הסיבות להכרזה – השמורה משמרת נופים מגוונים של תוואי נחל, חוף פראי, דיונות חוליות ורכסי כורכר, אך גם של אוכלוסייה ייחודית של צב רך וצמחייה אופיינית לכמה בתי גידול.
מיקום בארץ – נחל אלכסנדר זורם בלב השרון דרך עמק חפר ונשפך לים מדרום למכמורת.
מוקדי העניין המרכזיים | תעודת זהות | פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום | חי | צומח | ארכיאולוגיה | היסטוריה |גאולוגיה | הידרולוגיה
• תוואי נחל אלכסנדר
• חורבת סמרה
• שפך נחל אלכסנדר
• חוף בית ינאי
פירוט
אוכלוסיית הצבים הרכים – במי נחל אלכסנדר חיה אוכלוסיית הצבים הרכים הגדולה בארץ. הצב הרך חי במים מתוקים, בביצות ובנחלים רדודים. בעבר היה הצב נפוץ בנחלי החוף בארץ, אך בעשורים האחרונים קטנה האוכלוסייה ונעשים מאמצים לעידוד הרבייה שלה. בגן הלאומי נחל אלכסנדר אפשר לצפות בצבים הרכים ב"גשר הצבים".
תוואי נחל אלכסנדר – יובליו של הנחל מתחילים באזור שכם, והנחל זורם לאורך 32 ק"מ ונשפך לים מצפון לחוף בית ינאי. עד לפני כמה שנים היה הנחל מזוהם מאוד, אך לאחר שזכה לטיפול מקיף של ניקוי ושיקום, הוא היום פנינה של טבע, במימיו הנקיים חיים בעלי חיים רבים ובגדותיו צומחת צמחייה עשירה.
אוכלוסיית הצבים הרכים – במי נחל אלכסנדר חיה אוכלוסיית הצבים הרכים הגדולה בארץ. הצב הרך חי במים מתוקים, בביצות ובנחלים רדודים. בעבר היה הצב נפוץ בנחלי החוף בארץ, אך בעשורים האחרונים קטנה האוכלוסייה ונעשים מאמצים לעידוד הרבייה שלה. בגן הלאומי נחל אלכסנדר אפשר לצפות בצבים הרכים ב"גשר הצבים".תוואי נחל אלכסנדר – יובליו של הנחל מתחילים באזור שכם, והנחל זורם לאורך 32 ק"מ ונשפך לים מצפון לחוף בית ינאי. עד לפני כמה שנים היה הנחל מזוהם מאוד, אך לאחר שזכה לטיפול מקיף של ניקוי ושיקום, הוא היום פנינה של טבע, במימיו הנקיים חיים בעלי חיים רבים ובגדותיו צומחת צמחייה עשירה.
חורבת סמרה – בלב הגן הלאומי נחל אלכסנדר ניצבת גבעת כורכר, ובראשה שרידי מבנה מסוף המאה ה-19. המקום שימש, כנראה, תחנת מכס של השלטון העות'מאני, ואפשר לראות כאן קמרונות האופייניים לאדריכלות הטורקית. בעקבות כריית כורכר בתקופות קדומות, נוצרו במדרון הדרומי של גבעת הכורכר מערות, ובחורף ובאביב שופע אזור הגבעה בפריחה מרהיבה.
שפך נחל אלכסנדר – נקודת השפך של הנחל אל הים נמצאת מצפון לחוף בית ינאי. בנקודה זו היה במאה ה-19 נמל קטן ששימש למסחר באבטיחים. בתקופת המנדט שימש הנמל לקליטת אניות מעפילים, ובשנת 1948 עגנה בו האנייה אלטלנה שהובילה נשק בשביל האצ"ל אך נאלצה להמשיך לחופי תל אביב.
חוף בית ינאי – זהו אחד החופים היפים והמטופחים בארץ, והוא מושך אליו רבבות נופשים בכל שנה. בחוף שירותי הצלה, מרחבים, סוכות צל לרווחת הרוחצים, אזור שירותים ומקלחות, וכן מתחם קמפינג המופרד משטח החוף המוכרז.
תצפיות נוף
• תצפית ההעפלה
• חורבת סמרה – שרידי מבנה מסוף המאה ה-19 שנותרו על גבעת כורכר גבוהה. מהגבעה תצפית נפלאה אל רצועת החוף והים במערב, ועל הפארק המוריק ממזרח.
סטטוס – הגן הלאומי נחל אלכסנדר הוכרז גן לאומי בשנת 1982.
הסיבות להכרזה – השמורה משמרת נופים מגוונים של תוואי נחל, חוף פראי, דיונות חוליות ורכסי כורכר, אך גם של אוכלוסייה ייחודית של צב רך וצמחייה אופיינית לכמה בתי גידול.
מיקום בארץ – נחל אלכסנדר זורם בלב השרון דרך עמק חפר ונשפך לים מדרום למכמורת.
• ניטור אוכלוסיית הצבים הרכים – ממשק לעידוד הרבייה של הצבים הרכים, הכולל הכנת משטח להטלה, איתור הקינים ומיגונם, וכן תיעוד ומעקב.
ניטור אוכלוסיית הצבים הרכים – ממשק לעידוד הרבייה של הצבים הרכים, הכולל הכנת משטח להטלה, איתור הקינים ומיגונם, וכן תיעוד ומעקב.
• פעילות מתמשכת למיגור מינים פולשים של צמחים הגדלים בשטחי הגן הלאומי, ובהם האמברוזיה, השיטה המכחילה וטיונית החולות. הפעילות כוללת כריתה ועקירה של הצמחים ופינויים מהשטח.
• חוף רחצה מוכרז – טיפוח המקום לרווחת הנופשים. בחוף מגוון שירותים לרווחת הרוחצים, ובהם סככות צל, מסעדה, קיוסק, וכן שירותים ומלתחות. כמו כן, נאכף האיסור על הבערת אש ומטרדי רעש, ונעשים מאמצים לשמירת החוף במצב טבעי ככל האפשר.
• חניון הלילה בחוף בית ינאי – חניון הלילה פועל לצד חוף הרחצה המוכרז, אך מופרד ממנו, ואפשר להקים בו אוהלים.
• נאמני נחל אלכסנדר – מנהלת הנחל, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית עמק חפר הקימו גוף מתנדבים העוסק בחינוך והסברה לשמירה על הנחל. המתנדבים מסייעים לרשות בפעילות ממשק הצב הרך ובפעולות נוספות לשמירה על הטבע.
בנחל אלכסנדר ובאזור החוף שבו הוא נשפך לים חיות שתי אוכלוסיות של צבים מיוחדים. בנחל חיים הצבים הרכים ובחוף – צבי הים הירוקים והצבי הים החומים העולים אל החוף כדי להטיל את ביציהם בחול. שתי האוכלוסיות הן אוכלוסיות בסכנת הכחדה, ונעשים מאמצים רבים לאושש אותם. אבל לא רק צבים נהנים מאיכויותיו של הנחל ומסביבתו. בנחל חיים מגוון דגים שקשה לראותם, ולעומתם, את הנוּטרייה, מין של מכרסם, אפשר לראות שטה במי הנחל משחרת למזון. הנוטרייה נחשבת מין פולש, והיא גורמת נזקים לגדות הנחל ולשטחי החקלאות. מלבדה יש בסביבות הגן הלאומי גם יונקים אחרים, ובהם נמיות ומכרסמים קטנים. במרחב האווירי עפות ציפורי מים, שלדגים, אנפות ואנפיות, וגם ציפורי שיר ודורסים. חוף הים מאופיין בעיקר בעופות מים, ובחול חיים זוחלים ויונקים קטנים.
הצמחייה הבולטת לאורך הנחל היא צמחיית גדות. בשולי הנחל חיים בצוותא קנה מצוי, סוף מצוי ופטל קדוש, האופייניים לגדות נחלים. לאורך הנחל, ובעיקר בתחומי הגן הלאומי נחל אלכסנדר, מתקיימת השבה של צמחים בסכנת הכחדה אל הטבע, ובהם המינים חוּמעת האוירון, סוּף הקָרין ואירוס הארגמן.
הדיונות ורכס הכורכר הסמוכים לחוף הם בית גידול לצמחיית חוף ייחודית. על הכורכר בולט הקריתמון הימי, ולדיונות אופייניות חבצלת החוף החיננית, לפופית החוף והלבנונית הימית.
בשטחי הגן הלאומי התרבו מיני צמחים שאינם מקומיים בישראל, ולכן נחשבים "פולשים", ובהם האמברוזיה, השיטה המכחילה וטיונית החולות. בשל פגיעתם של המינים הפולשים במינים המקומיים, נעשית ברשות פעולה מתמשכת למיגורם, ובכללה כריתה ועקירה שלהם. את החומר הכרות גורסים לשימוש חוזר בחיפוי הקרקע, ובשטחים שנפתחו עוקבים אחר נביטות מחודשות, עוקרים אותן, ונוטעים בהם עצים מקומיים או זורעים פרחי בר, כדי לשמור על רצף של צומח ארץ-ישראלי.
נחל אלכסנדר הוא נחל שטפוני, והוא מושפע מאירועי גשם גדולים. בעבר היה אפיקו של הנחל צר מלהכיל את המים הרבים שזרמו בו, ולכן הם גלשו אל שוליהם ויצרו ביצות גדולות. כאשר החלה ההתיישבות היהודית באזור עמק חפר, פעלו המתיישבים לניקוז הביצות. אחת הפעולות החשובות הייתה הרחבת אפיק הנחל, והיא סייעה להקטנת הנזקים. שנים אחר כך, כאשר שוקם הנחל ונוקה, הועמק האפיק והורחב עוד כדי למנוע השפעות שטפוניות עתידיות.
קרבתו של הנחל אל קו החוף הפכה את אזור השפך לנקודת מפתח. במאה ה-19 פעל במקום נמל שנקרא אז בערבית "מינת אבו זבורה". תחנת המכס של המזח עמדה מעט מזרחה משם, בחורבת סמרה הנמצאת היום בשטח הגן הלאומי נחל אלכסנדר. מהנמל שולחו אבטיחים לשווקים בלבנון ובמצרים, אך עם הפעלת מסילת הברזל בתום מלחמת העולם הראשונה, הופסקה פעילותו. גם בתקופת המנדט נעשה שימוש במקום – בשנות ה-30 של המאה ה-20, במהלך המרד הערבי שפרץ בארץ, החליט היישוב העברי להקים נמל חלופי לנמל יפו וממנו לייצא הדרים ולייבא דשנים. שלטונות המנדט אישרו את התכנית והמזח נבנה, אולם למעשה הוא נועד לסייע לאניות המעפילים. אניות מעפילים הגיעו את החוף הזה, והעולים החדשים נקלטו בחוף והוברחו ממנו הלאה.
אחד האירועים הזכורים ביותר הוא עגינתה בחוף של האנייה אלטלנה, ביוני 1948, הספינה שהובילה ציוד צבאי ונשק בשביל האצ"ל ולא הספיקה לפרוק את תכולתה, ומשסערו הרוחות במקום החלו חילופי אש בין אנשיה לכוח צה"ל. בסופו של דבר, נאלצה אלטלנה להפליג משם לחופי תל אביב, ושם נתן בן גוריון הוראה להטביעה, והיא טובעה לעיני המוני אזרחים.
למרות תפקידו החשוב של הנחל בהיסטוריה של המקום, אין באזור ממצאים ארכיאולוגים רבים. בתל מכמורת נמצאו שרידיו של יישוב עתיק ששכן סמוך למפרץ טבעי קטן. הנמל של תל מכמורת פעל לפני יותר מ-3,300 שנה, ולצדו נמצאו שרידים גם מתקופות מאוחרות יותר (כנראה של מצודה). נוסף על כך התגלו כאן שרידים של שתי ברכות דגים מלאכותיות, והם מעידים על חקלאות ימית באזור.
אזור החוף מאופיין ברכסי כורכר ובדיונות חוליות. רכסי הכורכר נוצרו בתהליך ארוך של מיליוני שנים, שבמהלכם רובדו שכבות החול זו על זו, ובתוספת מינרלים מהים הפכו לסלע אנדמי. מעט מאוד רכסי כורכר נותרו היום בקו החוף של ישראל, ובכמה מהם ניטשים מאבקים למניעת בנייה ופיתוח. הדיונות הנוצרות מהסעת החול המגיע בדרך הים, נעצרות לרוב על ידי כבישים מעשה ידי אדם, וכך נמנע הרצף הטבעי שלהם מזרחה. הדיונות, וגם רכסי הכורכר, הם בתי גידול ייחודיים לחי ולצומח, ופגיעה בהם פוגעת פגיעה ישירה בחי והצומח בהם.
אגן הניקוז של נחל אלכסנדר משתרע על פני שטח של כ-550 קמ"ר. הוא מתחיל במדרונות השומרון המערביים וגולש דרך לב השרון לאורך 32 ק"מ עד לים. באזור הגשום שבו נמצא הנחל היו לא אחת שיטפונות, והם גלשו וגאו וגרמו להצפות סביב הנחל והיקוות ביצות גדולות. כאמור, הביצות נוקזו בראשית ההתיישבות היהודית באזור בשנות ה-30 של המאה ה-20, הנחל הורחב בשנית בשנות ה-60, ובעת האחרונה, בשנות ה-90, נוקה וטופל טיפול יסודי. בקרבת הנחל נותרו עדיין נביעות קטנות, שריד לביצות ההן, ומימיהן זורמים בתעלות קטנות אל אפיק הנחל.
כיצד להגיע:
לחוף הים סמוך לכביש החוף (מספר 2) כ- 15 דקות מנתניה. עליה דרך מחלף ינאי ופנייה לכיוון מערב. בצומת T ימינה ומייד ימינה.
לחורשת סמארה
א. כביש מספר 2. עליה למחלף ינאי ופנייה מערבה (לים), בצומת T ממשיכים צפונה (ימינה) פחות מקילומטר. שלט חום "נחל אלכסנדר" מסמן פניה שמאלה לים. ממשיכים בדרך העפר מתחת לגשר לכיוון מזרח בסמוך לנחל. ב. הגעה מגשר הצבים. הגעה מכביש 4. בצומת חפר פונים לכפר ויתקין. לאחר כקילומטר נוסעים בכיכר עם השילוט המכווין ל"פארק צבי הנחל". חוצים את הנחל בגשר, ממשיכים עוד מעט ישר לכיוון צפונה ופונים מערבה לחורשת סמארה
מה יש עוד ? שולחנות פיקניק, שירותי הצלה ומקלחות בעונת הרחצה, מסעדות,
עונת רחצה 2014 פתיחה 10/4/14
שעות פעילות סוכת ההצלה :
אפריל: א'-ו' 17:00-8:00 שבת 17:00-7:00
מאי : א'-ו 18:00-8:00 שבת 18:00-7:00
יוני-אוגוסט: א'-ו' 19:00-8:00 שבת 19:00-7:00
ספטמבר: א'-ו' 18:00-8:00 שבת 18:00-7:00
אוקטובר: א'-ו' 17:00-8:00 שבת 17:00-7:00
דרכי התקשרות:
טלפון/פקס: 09-8666230
דמי חנייה:
בחוף מופעלת חנייה ממוחשבת - גבייה במשך כל שעות היממה
יש לקחת כרטיס בכניסה לחוף ולשלם במכונות התשלום בזמנכם הפנוי ולפני היציאה.
ימי חול א'-ו': רכב פרטי: 18 ₪, מיניבוס: 59 ₪, אוטובוס: 118 ₪.
שבת וחג: רכב פרטי: 26 ₪, מיניבוס: 71 ₪, אוטובוס: 130 ₪.
50% הנחה למנויי רשות הטבע והגנים
ניתן לרכוש מינוי בחנות הממכר הירוקה של רשות הטבע והגנים(צמוד למרפאת החוף).
מינוי חוף 380 ₪
מינוי חוף תושב עמק חפר: 260 ₪
מנויי מטמון: יש להכניס את מנוי המטמון במנפיק בשערי החוף, להמתין (לא ללחוץ על כלום) כשלוש שניות עד לקבלת כרטיס חנייה אוטומטי שייפלט מהמנפיק כבר בהנחה של 50% , כל מה שנשאר זה לשלם במכונות התשלום.
לינה בחניון הלילה תיחשב ע"פ מספר ימי החנייה שלכם
(משך השהייה המותרת – עד שישה לילות)
לילה אחד של יום חול 36 ₪ לרכב.
לילה אחד של יום שישי או ערב חג 44 ₪ לרכב .
רכבים עם קרוואנים נגררים יחויבו בתשלום חנייה גם עבור הקרוואן (תשלום כפול)
חניית קרוואנים מותרת רק במתחם חניון הלילה.
את התשלום יש לבצע במשרדי החוף ביום ההגעה.
זכאות להנחות או פטור תינתן רק לרכב אבל לא לקרוואן אשר יחויב בתעריף מלא.
הוראות כניסה לחוף/לחניון הלילה:
• חל איסור מוחלט על הכנסת גנרטורים תאורות ומערכות שמע מכל סוג שהוא לחוף
• חל איסור מוחלט על הכנסת כלבים, הקנס הוא 1000 ₪.
• אין שימוש/חיבור בחשמל
כניסת כלבים:
לחוף הרחצה - אסורה
נגישות לבעלי מוגבלויות:
בחוף בית ינאי קיימת הנגשה לבעלי מוגבלויות.
|
محمية وادي اسكندر
من موقع بقجة
تقع محمية وادي اسكندر في سهل الشارون الساحلي في منطقة عيمق حيفر (وادي الحوارث). امكانيات الوصول لمسار وادي اسكندر:- 1.الأمكانية الاولى – عن طريق شارع الشاطئ (رقم 2 ) حيث نصل حتى مفترق بيت يناي فنتجه نحو الغرب بأتجاه البحر ومن ثم نتجه شمالاَ الى مخمورت وبعد ان نعبر الجسر الواقع على وادي اسكندر بالالتفاف القادم نتجه يساراَ مع اللافتة البنيّة التي تشير الى المسار حتى نصل موقف السيارات الترابي القريب من الجسر والوادي واللافتة الخضراء التي تشير الى بداية المسار . من هنا نتجه للشرق بعكس مجرى الوادي ونمر من تحت الجسر الاول والثاني والسير بالطريق الكركارية التي تبعُد عن الوادي لمسافة قصيرة ومن ثم تعود لمحاذاة الوادي حيث نشاهد اشجار الكينا المنتشرة على طول الوادي .
عند وسط المسار نصل خربة سمارة المبنية على تلة كركارية تشرف على الوادي والمنطقة الحرشية الكبيرة والتي اُعدت فيها الكثير من المقاعد الخشبية واماكن ملائمة للشي وكذلك منصات خشبية وممشى بجانب الوادي.
نستمر بالسير شرقاَ بمحاذاة الوادي وصولاَ الى الاعمدة والحواجز الخشبية حيث يتعرج الوادي جنوباَ بين البيارات والحقول التابعة للمستوطنات المجاورة.
نواصل سيرنا شرقاَ مع الاعمدة الخشبية حتى سكة الحديد فنتجه جنوباَ بالطريق الكركارية المُعدة للسيارات حتى نصادف الوادي مرة اخرى قريباَ من جسر القطار الذي نمر من تحته لنتجه شرقاَ بمحاذاة الوادي وصولاَ الى المحطة الاخيرة جسر السلاحف الموجود على ضفته الجنوبية منصات خشبية وبرج مطلة . يمكن مواصلة السير بالمسار المُعبّد الواقع على الضفّة الشمالية من الوادي وصولاَ حتى كيبوتس معبروت. الأمكانية الثانية :عن طريق شارع رقم 4 نصل حتى مفترق حيفر فنتجه غرباَ الى كفار فيتكين نقطع الجسر ومن ثم سكة الحديد وبعدها نتجه يميناَ الى جهة الشمال مروراَ بين البيارات والحقول حتى جسر السلاحف كمحطة اولى ثم نكمل مسارنا حسب تفاصيل الامكانية الاولى. *يمكن تنفيذ المسار – سيراَ على الاقدام او بواسطة السيارات . *المسار ملائم – للعائلات *الدخول للمسار – مجاني *طول المسار – حوالي 3 كم .
وادي اسكندر
من الاوديه الكبيره بمركز سهل الشارون الساحلي . ينبع من جبل عيبال وجرزيم عند نابلس ويصب بالبحر الابيض المتوسط قريبا من مخمورت . سمي وادي اسكندر بهذا الاسم نسبة الى التاجر اسكندر ابو زابورة مؤسس وصاحب ميناء البطيخ الذي كان يقع قريبا من مصب الوادي عند البحر المتوسط . مصدر مياهه من المياه الجوفيه , الينابيع الطبقيه , تصريف مياه الامطار والفيضانات , مياه المجاري المكرره , ومياه برك الاسماك الموجوده بالمنطقه . حتى بداية الاستيطان اليهودي في وادي الحوارث (עמק חפר) بين السنوات 1930-1934 كان وادي اسكندر مصدر المستنقعات الاول بالمنطقه بسبب مجراه الضيق , تعرجاته ومصبه المليء بالرمال مما ادى الى ارتفاع مياهه بفصل الشتاء وغمر الاراضي التي حوله .
بسنوات الثلاثين والاربعين من القرن العشرين جففت معظم المستنفعات وتم القضاء على الملاريا. حتى منتصف سنوات الخمسين من القرن العشرين كانت مياه الوادي نقيه وصافيه حيث يمكن السباحه والاستجمام عند مصبه . منذ ذلك الوقت حدثت تحولات وتغيرات كثيره بهذا الوادي من ناحية مجراه , وجودة مياهه فاصبحت مياهه ملوثه كثيرا من المجاري المدينيه والصناعيه لمستوطنات عيمق حيفر ومدينة نتانيا مما ادى الى القضاء على معظم النباتات المائيه المميزه للوادي وبعض الاحياء المائيه والطيور. من سنوات ال 90 بداوا باعمال اصلاح وترميم وايقاف تلوث الوادي لاعداده لاغراض سياحيه ورحلات . وقد عُرف وادي اسكندر والمنطقة بالماضي بأسم وادي الحوارث نسبةَ الى قبيلة بنو حارثة العربية التي استوطنت المنطقة في النصف الثاني من القرن السادس عشر وأوائل القرن السابع عشر حيث اشتغلوا بأراضي وادي الحوارث التابعة لعائلة التيّان الغنية وقد وصل عدد سكانهم سنة 1948 الى 2552 نسمة . في سنة 1929 باعت عائلة التيّان الارض لصندوق التأسيس القومي اليهودي الذي عمل على زراعة الارض وزراعة الاشجار واقامة مستوطنات جديدة , ودخلوا في صراع مستمر ومحاكم مع اهالي وادي الحوارث الى ان تم تهجير القرية وقبائل المنطقة سنة 1948 وبقيت عائلة واحدة يعيش ابناؤها واحفادها بحي خاص في جيؤولي تيمان. وعلى اراضي وادي الحوارث الذي اصبح يُدعى “عيمق حيفر” اقيمت القرى الزراعية – كفار فيتكين وجيؤولي تيمان وكفار هاروئي ومخمورت على اراضي عرب النفيعات . خربة سماره بقايا لمبنى قديم وكبير من القرن التاسع عشر على الضفه الشماليه لوادي اسكندرمبنيّ على تلة كركارية تشرف على المنطقة المحيطة بوادي اسكندر مقابل المستوطانات حوفيت وكفار فيتكن. اقام المبنى عبد اللة سمارة من طولكرم الذي كان يملك الاراضي المحيطة بالوادي ومن ثم انتقلت سنة 1940 للكيرن كييمت . وقد اُستعمل المبنى بفتره معينه كمحطة جمارك وشرطه عثمانيه لوقوعه على الطريق الذي يصل ميناء البطيخ قريبا من مصب وادي اسكندر,حيث كان يصل البطيخ من مكاثي وادي الحوارث والمنطقة وجبال نابلس محملاَ على الجمال او بالقوارب النهرية وماراَ بجانب الخربة حتى ميناء البطيخ حيث يتم تصديره الى ارجاء الامبراطورية العثمانية والى مصر.
جسر السلاحف جسر على وادي اسكندر شمال شرق مستوطنة كفار فيتكن سمي بهذا الاسم نسبه الى البقايا القليله من السلاحف الرخوة (سلاحف النيل) التي تعيش بكثره في شرق افريقيا . السلاحف الرخّوةالسلحفاه الموجودة بوادي اسكندر هي من بين اكبر عشرين نوع سلحفاه رخوة في العالم ,الموطن الاصلي لهذه السلحفاة من بحيرات وانهر افريقيا ومن نهر النيل حيث وصلت عن طرق البحر لشواطئ بلادنا ولبنان وسوريا وتركيا. لقد عاشت السلحفاه في الماضي بجميع اودية البلاد ,لكن تلوّث الاودية بالمجاري المدينية والصناعية وتجفيف القسم الاخر من الاودية أدت الى انقراض معظم السلاحف. في وادي اسكندر نجحت مجموعة كبيرة من السلاحف الرخوة التي قُدّر عددها بالماضي بحوالي 300 سلحفاة بالبقاء ,لكن فيضانات 1992-1991 ادت الى موت اكثر من 200 سلحفاة. طول السلحفاه يصل الى 100 سم ووزنها يصل الى 50 كغم . وتتغذى على الديدان , الاصداف , الضفادع , والاسماك والحشرات وتضع بيوضها على ضفاف الوادي ابتداءاَ من منتصف نيسان وحتى منتصف تموز.
